בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של חברת לח”י מרים לוי – “יעל”

בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של חברת לח"י מרים לוי - "יעל".
"יעל" הלכה לעולמה בשבוע שעבר, ביום ראשון, 29.1.17.

מרים נולדה בתימן בשנת 1929 לאביה זכריה לוי ולאמה שרה. הוא עלתה ארצה בשנת 1941 עם עליית הנוער. בראשית צעדיה בארץ עבדה במתפרה, בעבודה שסודרה לה על־ידי הסוכנות היהודית. בשנת 1945 גוייסה ללח"י והשתתפה בפעילות השוטפת: הדבקת כרוזים, תצפיות, שיעורי אידיאולוגיה וקורס לנשק. היא צורפה למחלקת הפעולות והשתתפה במיגוון רחב של פעולות, ביניהן: הנחת מוקש על פסי הרכבת, התנקשות בחיילים ובשוטרים בריטים ובפעולת החרמת כספים בבנק ברקלייס בתל־אביב, בפיקודו של דב (הבלונדיני הגבוה), בה עמדה בעמדת חסימה עם רימון בידה. לימים נשלחה להר־טוב, שם היתה מסעדה של אוהד לח"י.
בכיסוי של עובדת המסעדה, תפקידה היה להתחקות אחרי קצינים בריטים, שנהגו לבקר במקום, וכן הסתירה במחבואים שונים נשק ורימונים. בשלב מסויים נראו סימנים שהמקום נחשד, ומרים הסתלקה לירושלים. את האקדוח ושני הרימונים שהיו אז במקום, הסתירה על גופה והעמידה פני אישה הרה. כשהגיעה לירושלים, ניסתה למצוא קשר אל חברי לח"י, אך לא הצליחה. היא הרגישה שמשגיחים בה והתפטרה מהנשק לתוך פח אשפה, ממש דקה לפני שנעצרה לחקירה. היא הובלה לתחנת המשטרה ונחקרה, ובדתה סיפור שרוצים לחתנה נגד רצונה עם זקן ושעל כן ברחה מהבית. לא מצאו דבר נגדה והיא שוחררה.

באותה תקופה היא עמדה להינשא לחברה בלח"י, שלום צדוק (יואב), אך ביום החתונה המיועד נהרג שלום מיריות בריטים בכיכר המושבות בתל־אביב, לאחר שזרק רימון על המשורין שלהם.

עם הקמת צה"ל ופירוק לח"י, התגייסה מרים עם כל חברי לח"י וצורפה לגדוד 82 בחטיבה 8, שם שימשה כחובשת קרבית במשך כל מלחמת הקוממיות.

אחרי המלחמה שבה למקצועה במתפרה. בשנת 1964 נישאה ליעקב לוי ולזוג נולדו שלושה בנים ובת אחת.